רודזיאן רידג'בק - תקן הגזע
מקור: דרום יבשת אפריקה.
תאריך פרסום התקן שבתוקף: 10.12.1996
ייעוד: הרודזיאן רידג'בק עדיין משמש לציד במקומות רבים בעולם ואולם מוערך במיוחד ככלב שמירה ובן לוויה משפחתי.
מיון FCI : קב' 6 כלבי מרדף (האונדס) רגישי ריח
תת קבוצה 3 – גזעים נלווים
ללא מבחן עבודה.
תקציר היסטורי קצר: הרודזיאן רידג'בק הינו כיום הגזע המוכר היחידי שמוצאו בדרומה של אפריקה. מקורותיו ניתנים למעקב עד למושבת כף דרום אפריקה, שם הוכלאו עם כלביהם של המתיישבים הראשונים ועם כלבי ציד הוטנטוטיים,חצי מבויתים ובעלי רכס. במקורם צדו כלבי הרודזיאן רידג'בק או "כלב האריות", בחבורות של זוגות או שלישיות. בעושם זאת היה עליהם לעקוב אחר החיה הנרדפת, בעיקר אריה, ובאומץ רב לרתקו למקומו, עד הגיע הצייד.
התקן המקורי, שנכתב לראשונה ע"י פ.ר.בארנס בבולוואו רודזיה, בשנת 1922, היה מבוסס על תקן הדלמטי והתקבל על ידי המועדון הכלבני הדרום אפריקאי בשנת 1926.
הופעה כללית: על הרודזיאן רידג'בק לייצג כלב מאוזן היטב, חזק, שרירי, זריז, פעיל, סימטרי במבנה, בעל סיבולת גבוהה ומידה טובה של מהירות. הדגש הינו על ספורטיביות, אלגנטיות ועוצמה ללא נטייה לכבדות. הייחוד של הגזע הינו הרכס שבגבו, הנוצר על ידי שיער הגדל בכיוון המנוגד לשאר הפרווה. הרכס הינו הסמל של הגזע. על הרכס להיות מוגדר היטב, סימטרי ומתחדד לכיוון האגן. עליו להתחיל מייד לאחר השכמות ולהמשיך עד לעצם האגן. על הרכס לכלול רק שני כתרים זהים וממוקמים במנוגד זה לזה. אסור שהחלק התחתון של הכתר יגיע מעבר לשליש מאורכו של הרכס. רוחב ממוצע טוב של הרכס הוא 5 ס"מ (2 אינטש').
התנהגות / טמפרמנט: מעורר כבוד, נבון, מסויג עם זרים אולם אינו מראה כל תוקפנות או חששנות.
ראש
אזור גולגולתי:
גולגולת: בעלת אורך בינוני (רוחב הראש בין האוזניים, המרחק מעצם העורף לסף המצח ומסף המצח לאף, עליהם להיות שווים). שטוחה ורחבה בין האוזניים, חפה מקמטי עור בעת מנוחה.
סף מצח: על סף המצח להיות מוגדר היטב ובמידה סבירה ולא בקו אחד ישר בין האף לעצם העורף.
אזור קדמת הגולגולת:
כפתור האף: על האף להיות שחור או חום. על אף שחור להיות מלווה בעיניים כהות. אף חום ילווה בעיניים ענבריות.
זרבובית: על הזרבובית להיות ארוכה, עמוקה ובעלת עוצמה.
שפתיים: על השפתיים להיות נקיות צמודות היטב ללסתות.
פה: לסתות חזקות, עם מנשך מספרים מלא ומושלם, כלומר השיניים העליונות חופפות באופן הדוק מעל השיניים התחתונות ומשובצות בהתאמה ללסתות. על השיניים להיות מפותחות היטב במיוחד הניבים או השיניים האוחזות.
לחיים: על הלחיים להיות נקיות.
עיניים: עליהן להיות רחוקות זו מזו במתינות, עגולות, בורקות ונוצצות עם הבעה נבונה. צבען מותאם לצבע הפרווה.
אוזניים: ממוקמות גבוה למדי, בגודל בינוני, די רחבות בבסיסן והולכות ומתחדדות לעבר הקצה המעוגל. עליהן להיות נישאות קרוב לראש.
צוואר: עליו להיות ארוך למדי, חזק ללא כפלי עור.
גוף:
גב: רב עוצמה.
מתניים: חזקות, שריריות ומעט מקושתות.
חזה: אינו רחב מדי, אך עמוק מאד ורב קיבולת. על עומקו של בית החזה להגיע אל המרפק.
חזה קדמי: ניתן להבחנה בעת התבוננות מהצד.
צלעות: מתקשתות היטב ובמתינות. לעולם לא מעוגלות כצלעות חבית.
זנב: עליו להיות חזק בבסיסו ומתחדד לעבר קציהו, ללא גסות מבנה. עליו להיות באורך בינוני. מיקומו לא גבוה מדי ולא נמוך מדי ונשיאתו בעיקול קל מעלה, לעולם לא מסולסל.
גפיים:
גפיים קדמיות: על הרגליים הקדמיות להיות ישרות לחלוטין, חזקות ובעלות עצם טובה, המרפקים קרובים לגוף. במבט מהצד הרגליים רחבות יותר מאשר במבט חזיתי. הפיסות חזקות עם קפיציות קלה.
כתפיים: על הכתפיים להיות משופעות, נקיות ושריריות. מבנה המעיד על מהירות.
כף הרגל: על כף הרגל להיות קומפקטית ועגולה, עם אצבעות מקושתות היטב וכריות קשיחות ואלסטיות, ממוגנות על ידי שיער בין האצבעות והכריות.
גפיים אחריות: ברגליים האחרויות על השרירים להיות נקיים, מוגדרים היטב, הברך בזיוות טוב ועקב במרחק נמוך וטוב מהקרקע.
תנועה: ישרה לפנים, חופשיה ופעילה.
פרווה
שיער: עליו להיות קצר וצפוף, במופע מבריק וחלק ולא צמרי או משיי.
צבע: צבע חיטה בהירה עד חיטה אדומה. כתם לבן קטן על החזה והאצבעות מותר ואולם צבע לבן נרחב במיקום זה, על הבטן או מעל האצבעות אינו רצוי. זרבובית ואוזניים כהות מותרות. פריסה ניכרת של שיער שחור על הפרווה, מאד לא רצויה.
גודל:
הגבהים הרצויים הם:
זכרים 63 ס"מ (25 אינטש') ועד 69 ס"מ (27 אינטש')
נקבות 61 ס"מ (24 אינטש') ועד 66 ס"מ (26 אינטש')
משקל:
המשקלים הרצויים הם:
זכרים 36.5 ק"ג (80 ליבראות)
נקבות 32 ק"ג (70 ליבראות)
שגיאות: כל סטייה מהנקודות המפורטות מעלה תחשב כשגיאה ומידת חומרתה תישפט ביחס ישיר לדרגתה.
הערה: זכרים חייבים בשני אשכים טבעיים הממוקמים באופן מלא בשק האשכים. | 
